מאפיינים כלליים של אזור דרום פורטוגל, כולל חלוקה למחוזות מרכזיים:

אלנטז’ו – Alentejo – דרום פורטוגל

משמעות שם האזור, אלנטז’ו, היא “מעבר לנהר הטז’ו” (Alem Tejo). האזור כולל כמעט שליש משטחה של פורטוגל. מבחינה גיאוגרפית, מדובר במישור רחב ידיים שמופרע רק על ידי רכס סרה דה סאו מאמד. כמעט ואין באזור זה צמחייה טבעית, ועל אף זאת האלנטז’ו הוא אסם התבואה של פורטוגל. באזור זה מגדלים גם עצי שעם, זיתים, שזיפים ועוסקים ברעיית כבשים ועדרי חזירים. הנופים הכפריים והשלווים הופכים את האזור לאחד האטרקטיביים ביותר בפורטוגל. אזור החוף איננו מזמין במיוחד, למרות שישנם כמה אתרי נופש לאורכו. באזור אין ערים גדולות ואבורה (35,000 תושבים) מתפקדת כבירת המחוז, למרות שהפעילות העיקרית בה היא התיירות.

אלגרב – Algarve – דרום פורטוגל

האזור הדרומי ביותר בפורטוגל. מקור השם מערבית, אל-גארב, שמשמעותו “המערב”, מכיוון שהאזור היה הנקודה המערבית ביותר שנכבשה על ידי המורים. אלגרב נפרד מאלנטז’ו על ידי גבעות עגלגלות והוא מהווה יעד תיירותי מרכזי. מבחינת גידולים וצמחייה האזור עשיר ומאופיין בעצי פרי, כותנה, קני סוכר, תאנים ושקדים. בכפרים הלבנים והמטופחים נפוצים הגרניום והקמליה. מאפיין נוסך בכפרים הוא הארובות המקושטות הייחודיות לאזור. במערב, מתנשא רכס הרים מסלע וולקני, סרה דה מונשיק, המכוסה צמחייה עשירה. החוף חולי מאוד ומתחלק לשניים – החוף שממזרח לפארו המוגן על ידי דיונות חוליות והחוף שממערב המאופיין בצוקים גבוהים כפי שניתן לראות בקאבו דה סאו ויסנטה, הנקודה המערבית ביותר. בשנים האחרונות האלגרב עבר פיתוח תיירותי מואץ שפגע בפעילויות מסורתיות כמו דיג, גידול פרחים וייצור שעם. רוב כפרי הדייגים הקטנים הפכו לאתרי נופש ולאחרונה מתקיים דיון נרחב בנושא אתרי הגולף הרבים שצצו באזור ומהווים פגיעה במשאבי הטבע במקום. הערים המרכזיות באזור הן פארו, לאגוש ופורטימאו.