מאפיינים כלליים של אזור צפון פורטוגל, כולל חלוקה למחוזות מרכזיים:

המיניו (Minho) והדואורו (Duoro)

בירת האזור: פורטו. רוב האזור כולל גבעות גרניט המכוסות צמחייה עבותה. היוצאות דופן בנוף זה הן פסגות ההרים החשופות שבפארק הלאומי פנדה-ז’רש ((Peneda-Geres. באזור הצפון ישנם כרמים, בוסתני פרי וכרי מרעה התורמים לכלכלה המקומית. זיתים, תפוחים ולעתים גם עצי תפוז גדלים על המדרונות החשופים לשמש. הדרכים הראשיות מקבילות פעמים רבות לעמקי הנהרות הפוריים כמו נהר הלימה. האזור פעיל ומשגשג ומתגוררת בו יותר מרבע מכלל אוכלוסיית פורטוגל.

טראס-אוס-מונטס (Tras-os-Montes)

המשמעות המילולית של שם האזור היא “מאחורי ההרים”. ואכן, האזור משתרע מעבר לאזורים ההרריים סרה דה מאמד וסרה דו ז’רש ותצורתו רמה גבוהה המחורצת על ידי עמקים ומנוקדת בגבעות של סלע חשוף. משטחים נרחבים של אדמת בור המכוסים צמחייה רבה משמשים לרעיית כבשים. כפרים נידחים משתלבים בנוף. הנוף הכפרי הנידח משתנה לאורך עמקי נהרות המאוכלסים בצפיפות באזור שאבש, מירנדלה וברגנסה, שם אפשר לראות עצי פרי, כרמים ושדות תירס. מחוז אלטו דואורו בדרום מהווה ניגוד ליתר האזור בשל עיבוד נרחב של הקרקע הפורייה שבו. בשולי הרמה והמדרונות לכיוון הדואורו והטאו נבנו טראסות כך שניתן לגדל עליהם זיתים, תאנים ושקדים, ובעיקר את זן הענבים המפורסם ממנו מייצרים את הפורט ואת היין הירוק (Vinho Verde) – יין צעיר וקליל.

ביירה אלטה (Beira Alta) וביירה באישה (Beira Baixa)

אזור זה הוא ההררי ביותר בפורטוגל ומבחינה גיאוגרפית הוא מהווה שלוחה מערבית של רכס ההרים הספרדי קורדיירה סנטרל. הנוף כולל פסגות של סלעים חשופים ועמקי שבר. להרים, בהם הרכסים המרכזיים הם סרה דה אשטרלה וסרה דה לואוזה, מדרונות מיוערים ופסגות סלעיות משוננות. מאגרי מים עונתיים ממלאים לעתים קרקסים קרחוניים או ערוצים. רוב האוכלוסייה חיה בעמק מונדגו ובעמק זזרה. בעמק מונדגו הפורה כרמים ויקבים רבים. עמק זזרה העליון, הידוע כקובה דה ביירה, מאופיין יותר בגידול בקר ובעיר הראשית, קוביליה, תעשיית צמר חשובה.